מקרב לקירבה א'

במענה לשאלות שלכם:
איך זה יכול לעבוד בחיים האמיתיים? הצדק שלי והצדק של האחר – איך מגשרים ביניהם? יש דבר כזה – נתינה וקבלה מהלב? האם מוטב לוותר על מחשבות ודעות? בשביל מה להציף את הרגשות? מאיפה מגיע הכעס? מה מגייס את הזולת לתת לי באמת? מה מניע אותי להגיד "כן"? מה לעשות כשאומרים לי "לא"? מה עושים כשהזולת לא יודע "לרקוד איתי" את ריקוד הדיאלוג?